וּלְפֶתַע,
פּוֹרֶצֶת אַהֲבָה,
נְשָׁמוֹת מוּאָרוֹת בְּוַדָּאוּת רִגְשִׁית.
בְּכַף מְלֵאָה קֶסֶם, מִתְפּוֹגֶגֶת מְרִירוּת וָתִיקָה.
דִּמְיוֹנוֹת עֲשִׁירֵי תִּקְוָה רָצִים בְּחֶדְוָה בְּצַנֶּרֶת הָאֻנּוֹת,
מְחַטְּאִים בְּדַרְכָּם חֲלוּדַת יֵאוּשׁ שֶׁהִתְבַּצְּרָה בְּזַנְבוֹת הַתָּאִים.
לְפֶתַע…

מַלְאָכִים וְשֵׁדִים מְשׁוֹטְטִים בַּלֵּילוֹת,
קָהָל מְחַפְּשִׂים לְמַחֲזוֹת בְּכֹרָה,
מְרִימִים מָסָךְ הַחוֹפֵה עָתִיד עָלוּם,
מְשִׁיבִים עָבָר נִכְסָף.
בְּעַפְעַפַּיִם סְגוּרִים רָאִיתִי כָּל.