בְּלַיְלָה יְרוּשַׁלְמִי קָפוּא,
זֵדוֹנִים חֲפֵצִים לְהַטְבִּיעֵנִי בִּמְעַרְבֹּלֶת פְּחָדִים סוֹעֶרֶת.
מֻקָּף מַלְאָכִים טוֹבִים, אֶת נַפְשִׁי לֹא יָדַעְתִּי.
פַּעֲמוֹנֵי קוֹלֵךְ קָרְאוּ בִּשְׁמִי מִמֶּרְחָק,
אֶת מְקוֹמִי שׁוּב מָצָאתִי.
בְּלֵב הַסְעָרָה יַחְדָּו עָמַדְנוּ עַל צוּר הָאַהֲבָה.
בַּבֹּקֶר צָפְתָה בָּנוּ הַשֶּׁמֶשׁ,
וְהֶחֱלִיטָה לִזְרֹחַ בְּחִיּוּךְ רָחָב.

מַלְאָכִים וְשֵׁדִים מְשׁוֹטְטִים בַּלֵּילוֹת,
קָהָל מְחַפְּשִׂים לְמַחֲזוֹת בְּכֹרָה,
מְרִימִים מָסָךְ הַחוֹפֵה עָתִיד עָלוּם,
מְשִׁיבִים עָבָר נִכְסָף.
בְּעַפְעַפַּיִם סְגוּרִים רָאִיתִי כָּל.