פְּנַאי,
שֶׁל מָה?
בְּמֶרְחַב שֶׁל זְמַן,
חַיִּים בְּמִרְדָּף, בְּטֶרֶם יָבִיא הַמַּלְאָךְ הַשָּׁחֹר נְשִׁיקַת תַּרְדֶּמֶת.
וְלֹא תִּתְגַּעְגֵּעַ?
לְקִדּוּשָׁא רַבָּה, לַצִּיצִת הַמִּתְנַפְנֶפֶת, לְקֹדֶשׁ וָחֹל, וּשְׁטִּבְּלֲאך הוֹמִים.
גַּע בִּי, בַּקּוֹר הַיְרוּשַׁלְמִי,
קָפָאתִי לָרִיק, הִתְחַמַּמְתִּי בַּבֶּהָלָה,
וּפְנַאי לֹא הָיָה לִי,
לְהַבִּיט בְּעֵינֶיךָ, מִבַּעַד לַחֲרָכִים,
לְחַפֵּשׂ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בֵּין עֲנָנִים.