כָּל הַקֹּר הַזֶּה, גַּם לַיְלָה אֶחָד מֻשְׁלָג,
חֹשֶׁךְ מֻקְדָּם, וְקוֹרוֹנָה שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת.
לֹבֶן שְׁקֵדִיּוֹת כּוֹבֵשׁ אַט אַט אֶת עִירִי,
מַזְכִּיר לַמִּתְבּוֹנְנִים שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה,
יָפָה כָּל כָּךְ…

עָרֹם,
יָבֵשׁ בֵּין סְעָרוֹת,
כָּל הָדָרִי הֻשַּׁל וְהֻפְשַׁט.
שָׁרָשִׁים חֲבוּיִים אוֹצְרִים תְּנוּבַת חֹרֶף נָדִיב,
בְּסַבְלָנוּת, נוֹכַח לְבַסּוֹף עוֹלָם,
בַּאֲבִיבִי הַנֶּהְדָּר.

בַּסְעָרָה

חַבְּקִינִי רוּחַ, בַּמָּחוֹל הַמּוּזָר שֶׁל עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת לְמַרְגְּלוֹתַי.
הַרְווּנִי טִפּוֹת גֶּשֶׁם מִמְּרוֹמֵי הָרָקִיעַ.
שֶׁמֶשׁ שַׁקְרָנִית תִּתְחַבֵּא בֵּין עַרְפִלִּים, קוֹלָהּ הָרוֹעֵד יִלְחַשׁ מִמֶּרְחַקִּים.
לְעִתִּים זָקוּק אָדָם לִסְעָרָה, לִמְעַרְבֹּלֶת קְשׁוּחָה,
כִּי בַּשֶּׁמֶשׁ הַמְּלַטֶּפֶת, נִרְדְּמָה נַפְשׁוֹ בֵּין קַרְנַיִם חַמּוֹת.

שַׁלֶּכֶת אַמִּיצָה

אֶת יָפְיָהּ שֶׁל הַפְּרִיחָה, קַל לְעַכֵּל וּלְהָבִין,

עֲמֻקָּה הִיא תִּפְאַרְתָּהּ שֶׁל הַשַּׁלֶּכֶת,

עָלִים רַעֲנַנִּים, מִתְפַּצְּחִים לִפְתִיתִי חוּם וְאָדוֹם בְּצַעֲדֵי הַבְּרִיּוֹת הָאֲדִישׁוֹת,

בִּצְלִיל מִסְתּוֹרִי הַמְבַשֵּׂר עַל שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ, עַל שֶׁאָבְדָה דַּרְכּוֹ.

וּבְנִסָּיוֹן אַחֲרוֹן, יוֹפִי חָדָשׁ צוֹבֵעַ אֶת הָעוֹלָם, מִתַּחַת לְעֵרוֹם הָעֵצִים הֶחָצוּף,

בְּעֵינֵי אַמִּיצֵי הַמַּבָּט.