עָרֹם,
יָבֵשׁ בֵּין סְעָרוֹת,
כָּל הָדָרִי הֻשַּׁל וְהֻפְשַׁט.
שָׁרָשִׁים חֲבוּיִים אוֹצְרִים תְּנוּבַת חֹרֶף נָדִיב,
בְּסַבְלָנוּת, נוֹכַח לְבַסּוֹף עוֹלָם,
בַּאֲבִיבִי הַנֶּהְדָּר.

לְלֵב הַסְעָרָה נִכְנַסְתִּי,
מְכוֹנִיתִי מְשַׁיֶּטֶת בֵּין אֲגַמִּים, מְרַחֶפֶת עִם הָרוּחוֹת.
אֶל שְׂפַת הַצּוּק קָרַבְתִּי בַּשְּׁלִישִׁית, "הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם",
בְּקִרְבִּי אֱמוּנָה בְּאֹמֶץ נִסְתָּר, שֶׁיִּשָּׂאֵנִי אֶל מְקוֹמִי.
שְׁחוֹר עֵינַיִם טוֹבוֹת, יָדַי הָפְכוּ פְּלָדָה,
דַּרְכִּי מְפֻלֶּסֶת בְּמִמְטָרִים מְסַמְּאֵי עֵינַיִם.
"הַכְנִיסֵנִי לִכְרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם",
תְּפִלָּתִי נַעַנְתָה בְּרָצוֹן.

בַּסְעָרָה

חַבְּקִינִי רוּחַ, בַּמָּחוֹל הַמּוּזָר שֶׁל עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת לְמַרְגְּלוֹתַי.
הַרְווּנִי טִפּוֹת גֶּשֶׁם מִמְּרוֹמֵי הָרָקִיעַ.
שֶׁמֶשׁ שַׁקְרָנִית תִּתְחַבֵּא בֵּין עַרְפִלִּים, קוֹלָהּ הָרוֹעֵד יִלְחַשׁ מִמֶּרְחַקִּים.
לְעִתִּים זָקוּק אָדָם לִסְעָרָה, לִמְעַרְבֹּלֶת קְשׁוּחָה,
כִּי בַּשֶּׁמֶשׁ הַמְּלַטֶּפֶת, נִרְדְּמָה נַפְשׁוֹ בֵּין קַרְנַיִם חַמּוֹת.