רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת,
רוֹאִים אֶת הַנִּשְׁמָע.
שָׁמַיִם נָשְׁקוּ לְפִסְגַּת הָהָר הַצָּנוּעַ,
בַּהִתְגַּלּוּת הַחַד פַּעֲמִית.
וּמֵאָז, מְהַדְהֲדִים הַקּוֹלוֹת,
בְּנוֹת-קוֹל חֲלוּשׁוֹת, מְחַלְחֲלוֹת לַלֵּב הַפָּנוּי לְהַאֲזִין.
צִפּוֹר לֹא צִיְּצָה וּפָרָה לֹא גָּעֲתָה,
וְכָל פָקוּלְטָה פְּרוֹגְרֵסִיבִית לֹא תּוּכַל לָהּ לָאֱמֶת,
שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים,
שְׁאַל, וְהַתְּשׁוּבָה תְּהַדְהֵד מִיָּד כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע.