בּוֹאוּ נֵצֵא לְמִלְחֶמֶת אַחִים.
לִקְרָבוֹת רְחוֹב,
לְעוֹלָם שֶׁל כָּאוֹס פּוֹלִיטִי, וּבִצּוֹת עֲכוּרוֹת שֶׁל דָּם, שֶׁגַּם אֵקָלִיפְּטוּסִים אוֹסְטְרָלִיִּים חֲסוֹנִים לְעוֹלָם לֹא יְיַבְּשׁוּ.
דָּת הַחִלּוֹנִיּוּת מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה כֹּה פָנָטִית,
עֶרְכֵי הַדֵּמוֹקְרַטְיָה מֵעוֹלָם לֹא זָכוּ לִתְמִיכָה כֹּה נִרְגֶּשֶׁת.
וּמִי לֹא יִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ הָרוֹפֶסֶת עֲבוּר חֲתֻנּוֹת אֶזְרָחִיּוֹת, וְאוֹטוֹבּוּססססססססס בְּשַׁבָּת.
מִי יַעֲמֹד מֵהַצַּד לְנֹכַח תְּפִלִּין וְתָנָ"ךְ דֵּמוֹנִיִּים, בְּמֶרְחָב צִבּוּרִי נִכְבַּשׁ.
אֲנִי רוֹאֶה כְּבָר אֶת קְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל כָּצָנֶלְסוֹן הַנִּשְׁכָּח, בִּלְבוּשׁ עַכְשָׁוִי הַלּוֹחֵם בְּכוֹחוֹת הָאֹפֶל, הַמְּאַכְּלִים אֶת קֻפַּת הַצִּבּוּר וִיסוֹדוֹת (כֵּן יְסוֹדוֹת) הַדֵּמוֹקְרַטְיָה בְּגִבְעַת רָם וְנִשָּׂא, "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ הָעֶלְיוֹן" הוֹ הָעֶלְיוֹן, סֶלַע הַשְּׁתִיָּה, כִּי יֵשׁ שׁוֹפְטִים בִּירוּשָׁלַיִם בִּירָתָהּ הַזְּמַנִּית שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הַשְּׁגוּיָה, בְּתוֹדַעְתָּהּ הַכּוֹזֶבֶת שֶׁל מְשִׁיחִיּוּת עַתִּיקָה, הַכּוֹבֶלֶת בִּנְחֻשְׁתַּיִם זָבוֹת חֹטֶם אֶת אַבִּירֵי הָאוֹר הַקָּסוּם צֶאֱצָאֵי מַחְתְּרוֹת הַטֵּרוֹר, שֶׁבְּזַעַם לְאֻמִּי רִגְעִי פִנְטְזוּ עַל חַד קֶרֶן יְהוּדִי יִשְׂרְאֵלִי, בְּאַדְמַת הַטְּרָשִׁים שְׁכוּחַת הָאֵל שֶׁבֵּין הַיָּם לַיַּרְדֵּן.
עוּרוּ עוּרוּ לוֹחֲמֵי הַחֹפֶשׁ,
הַיְּשָׁרִים בָּאָדָם, חַסְרֵי הַמִּגְדָּר, וְחוֹמְלֵי הַחֲתוּלִים, הֵן לֹא תִּשְׁתּוּ עוֹד נֶסְפְּרֶסוֹ בְּנַחַת, לוּ מְדִינַת הַהֲלָכָה תְּאֻשְׁרַר בְּמַרְתְּפֵי הָעֹפֶל.
וּמִי יִזְכֹּר אֶת אַחַד הָעָם, בְּרֵנֶר, וְהָרַב קוּק,
וּמִי יִבְחַן חָזוֹן עַכְשָׁוִי בִּרְאִי הֶעָבָר הַשָּׁתוּק,
בָּאנוּ אַרְצָה, טַסְנוּ לְחוּ"ל, חָזַרְנוּ מְשֻׁדְרָגִים, תְּנוּ לָנוּ חֹפֶשׁ מִמַּלְתְּעוֹת הָרַבָּנוּת, מֵאֵימַת הַמִּקְוָאוֹת, מֵאַגָּדוֹת חָזָ"ל, מֵחֶבְרָא קַדִּישָׁא, וּמָשִׁיחַ בַּפֶּתַח.
בּוֹאוּ נֵצֵא לַמִּלְחָמָה,
עִם תַּאֲרִיךְ וְשָׁעָה,
בּוֹאוּ נֵצֵא לַמִּלְחָמָה,
נִוָּכַח בְּאַדְמוּמִית הַדָּם הַמֻּבְהֶקֶת יוֹתֵר.
יַבְנֶה וַחֲכָמֶיהָ, הָרוּחַ הַנְּטוּעָה בְּשָׁרְשֵׁי הַהֲוָיָה, יְלוּדָה אַמִּיצָה, עָצְמַת הַדּוֹרוֹת.
בַּלְפוּר וּמַפְגִּינֶיהָ, הַשִּׂנְאָה הַיּוֹקֶדֶת, דָּת הַפּוֹסְט, פִּילָאטִיס וְיוֹגָה, וְעוֹד קְצָת יָרֹק.
כֵּן,
לַמִּלְחָמָה נֵצֵא,
יָצָאנוּ כְּבָר מִכְּבָר,
וּמָה נוּכַל לְקַבֵּל? וּמָה נוּכַל לְהַפְסִיד?
שֶׁתֵּחָרֵב הַמְּדִינָה, שֶׁיָּמוּתוּ כֻּלָּם, כִּי אִי אֶפְשָׁר הֲרֵי לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ, פָּשׁוּט אִי אֶפְשָׁר.
וְנֶחְרְבָה הַמְּדִינָה, נֶחְרְבָה כְּבָר פַּעֲמַיִם, הַגָּלוּת אֵינָהּ מַפְתִּיעָה, כְּבָר מִזְּמַן אֵינָהּ מַצַּב בֵּינַיִם.
וְאִם נַחֲזֹר, וְלִכְשֶׁנָּשׁוּב, לֹא תְּהֵא זוֹ עֲלִיַּת הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הַיָּם תִּיכוֹנִית, וְלֹא מַעֲצָמָה טֶכְנוֹלוֹגִית חַקְלָאִית.
תָּקוּם שׁוּב רַק מְדִינַת הַיְּהוּדִים,
אוֹ שֶׁנֹּאֲבַד כֻּלָּנוּ לָעַד.
בין קודש לנפש: פסיכולוגיה, יהדות, ומה שביניהם 