כָּל הַדְּמָעוֹת

אוּלַי הַיָּם הוּא מַצֵּבָה אַחַת גְּדוֹלָה
שֶׁל כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאָה הָאֲדָמָה
וְהַכּוֹכָבִים כֻּלָּם קוֹרְצִים מִמַּעַל
תִּשְׁמַע, יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים יָפִים.

כִּי מָהֵם הַחַיִּים?
אִם לֹא רִגְעֵי זֹהַר,
הַמְּאִירִים אֶת הַחֲשֵׁכָה הַמִּסְתּוֹרִית שֶׁל הַקִּיּוּם,
בְּתִקְוָה מְפַתָּה.

חוֹזֵר בְּכָל שָׁנָה לִנְמַל הַבַּיִת,
הַמֻּכָּר וְהָעַתִּיק.
עֹגֶן לְשָׁעוֹת מִסְפָּר,
מִתְחַבֵּר לָאֲדָמָה מִמֶּנָּה בָּאתִי,
מִתְבּוֹנֵן בַּיֹּפִי הַסּוֹבֵב אוֹתִי,
שׁוֹאֵף רְסִיסֵי מַשְׁמָעוּת, הַנִּתָּזִים עַל פָּנַי,
בַּגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים הַצּוֹהֲלִים לִקְרָאתִי, הַשּׁוֹצְפִים עַל שֶׁטֶּרֶם נַעֲשָׂה.
בְּהַבְטָחָה מְלֵאַת אֱמוּנָה, נִפְרָדִים,
מַטִּיף מֶלַח דּוֹמֵעַ לִמְלִיחוּתָם הַנִּצְחִית.
מַפְלִיג לְשָׁנָה נוֹסֶפֶת, שֶׁל מִסְתּוֹרִין קָדוֹשׁ.

גַּלְגַּלֵּי הַשִּׁנַּיִם שֶׁל הַחַיִּים,
אֲנִי חַיָּב לְשַׁמֵּן אוֹתָם, אֲבָל דָּחוּף.
תְּפִלָּה? קְשָׁרִים?
אוּלַי לִדְחֹף בְּכוֹחַ,
רַק שֶׁיַּפְסִיקוּ לַחֲרֹק,
שֶׁיִּסְתּוֹבְבוּ כְּבָר, וְרָצוּי לַכִּוּוּן הַנָּכוֹן.

בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם.

אֵינִי חָתוּל חוּצוֹת מָרוּט, אוֹ שַׁחַף תְּשׁוּשׁ אֶבְרָה, הַחַג עֲלֵי דַּיָּג הַמְּמַלֵּא דָּלְיָו דְּגִיגִים.

הַמְּחַכִּים בְּעֶרְגָּה בַּיְשָׁנִית לְשִׁירַיִם.

לִסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ הֻזְמַנְתִּי.
בְּעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִילִי.

אֲנַחְנוּ חַיִּים בִּתְחוּשָׁה שֶׁסּוֹף הָעוֹלָם כְּבָר כָּאן,
וְדוֹאֲגִים לְהַנְצִיחַ אֶת זִכְרֵנוּ כְּאִלּוּ הַכֹּל יִשָּׁאֵר לָנֶצַח,אֵיתָן.
אֲרָיוֹת מְכֻנָּפִים יְכוֹלִים לִשְׂרֹד מִילֶנְיוּם אוֹ שְׁנַיִם בְּשַׁעֲרֵי עִיר חֲרֵבָה וּשְׁכוּחָה,
כְּמוֹ שִׂרְטוּטִים גְּרַנְדְּיוֹזִיִּים שֶׁל אַרְכִיטֶקְטִים מֵהָרַיִךְ בֶּן אֶלֶף הַשָּׁנִים,
שׂוֹרְדִים, נוֹכְחִים.
בְּגִחוּךְ מַבִּיטִים בָּהֶם בְּנֵי הַהוֹוֶה,
בְּלִבָּם חֲרָדָה קַלָּה מֵהִשְׁתַּקְּפוּתָם בְּעֵינֵי דּוֹרוֹת שֶׁעוֹד לֹא נוֹלְדוּ.

בְּרִגְעֵי חֶסֶד כֹּה מְעַטִּים,
מוּאָרִים חַיֵּינוּ בְּהֶבְזֵקִים.
כַּכּוֹכָבִים בְּכִפַּת הַשָּׁמַיִם, הַמְּנַצְנְצִים בִּמְלוֹא עֻזָּם,
וְאֵינָם יְכוֹלִים לוֹ,
לִשְׁחוֹר הַיְקוּם.

וּלְבַסּוֹף,
יִסְתַּיֵּם מַסָּעִי,
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת לִמְנוּחָה עֲמֻקָּה,
בְּאַמְתַּחְתִּי יְהַדְהֲדוּ פְּעָלַי.
אַךְ לַנְּשִׁיקָה הַמְּיֻחֶלֶת נִכְסַפְתִּי,
עֵת שָׁקְעוּ מְאוֹרַי.

הַמֵּתִים הַמְּהַלְּכִים,
מְשׁוֹטְטִים בַּלֵּילוֹת, בֵּין בָּתֵּי קָפֶה וּפַארְקִים,
מְחַפְּשִׂים שִׁקּוּי חַיִּים, וְלַשָּׁוְא,
חוֹזְרִים לְקִבְרֵיהֶם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, מְרֻפָּטִים מִתָּמִיד.
יְחִידֵי סְגֻלָּה מוֹצְאִים אֶת טֶרֶף הָאַהֲבָה, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.

הוֹלֵךְ לוֹ אָדָם לְתֻמּוֹ,
קַוִּים מְשֻׂרְטָטִים בַּמִּשְׁעוֹל,
לִכְשֶׁיִּתְאַחֲדוּ,
תִּפְרַח נִשְׁמָתוֹ – אֶל עֵבֶר הָהָר הַהוּא.