שְׂפַת תִּכְנוּת

כְּמוֹ פִילוֹסוֹף יְוָנִי מֻקָּף סְפָרוֹת הָאוֹרְגוֹת יְקוּם

כְּמוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָרוֹאֶה אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה נִצָּבוֹת בָּרָקִיעַ כְּעַמּוּדֵי תֶּמֶךְ נִצְחִיִּים

בִּשְׂפַת תִּכְנוּת אֲנִי מַקְלִיד מְצִיאוּת

מֵבִין לְפֶתַע כִּי הָלַכְתִּי שְׁבִי בְּדִמְדּוּמֵי זְרִיחָה וּשְׁקִיעָה הַמְּעַרְפְּלוֹת טִבְעָהּ שֶׁל מְצִיאוּת אֲמִתִּית.

גַּרְגְּרֵי זָהָב

לְמַרְגְּלוֹת בּוּרְג' כָלִיפָה אֶפְשָׁר לְהַזְמִין קִנּוּחַ עִם גַּרְגְּרֵי זָהָב (כָּשֵׁר),
בַּאֲרוּחַת בֹּקֶר אֲנִי אוֹכֵל בַּרְזֶל יָרֹק מֵהָעֵץ (אוּלַי אֲנַסֶּה לְהַנְבִּיט אֶת הַגַּלְעִין),
בְּעֵינַיִךְ אֲנִי רוֹאֶה זָהָב אֵיתָן,
וְשׁוֹכֵחַ מָה רָצִיתִי לוֹמַר.

פְּנַאי

פְּנַאי,

שֶׁל מָה?

בְּמֶרְחַב שֶׁל זְמַן,

חַיִּים בְּמִרְדָּף, בְּטֶרֶם יָבִיא הַמַּלְאָךְ הַשָּׁחֹר נְשִׁיקַת תַּרְדֶּמֶת.

וְלֹא תִּתְגַּעְגֵּעַ?

לְקִדּוּשָׁא רַבָּה, לַצִּיצִת הַמִּתְנַפְנֶפֶת, לְקֹדֶשׁ וָחֹל, וּשְׁטִּבְּלֲאך הוֹמִים.

גַּע בִּי, בַּקּוֹר הַיְרוּשַׁלְמִי,

קָפָאתִי לָרִיק, הִתְחַמַּמְתִּי בַּבֶּהָלָה,

וּפְנַאי לֹא הָיָה לִי,

לְהַבִּיט בְּעֵינֶיךָ, מִבַּעַד לַחֲרָכִים,

לְחַפֵּשׂ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בֵּין עֲנָנִים.

קְלִישָׁאוֹת,

סִסְמָאוֹת,

מַחְסֶה לַפַּחְדָנִים,

הָעוֹצְמִים עֵינַיִם לְנֹכַח הַחֲשֵׁיכָה,

הַנִּרְעָדִים מִפְּנֵי "תְּהוֹם רַבָּה".

בְּעֵינַיִךְ הִבַּטְתָּ בִּי,
חֶדֶר לֹא מֻכָּר נִפְתַּח בְּלִבִּי,
מוּאָר בְּאוֹר מֻפְלָא וּמְשַׁכֵּר.
עֵת פְּנִימָה תִּצְעֲדִי,
תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ יִרְקְדוּ לְמַעֲנֵנוּ.

אָבִיו וְאִמּוֹ יַעֲזֹב, בְּאִשְׁתּוֹ יִדְבַּק.
דִּמְעוֹת פְּרֵדָה בִּלְתִּי נִשְׁלָטוֹת,
עוֹלוֹת בְּהַפְתָּעָה מִתְּהוֹם שְׁכוּחָה,
מְטַהֲרוֹת פְּצִיעוֹת יְשָׁנוֹת.
בְּלֵב נָקִי מַבִּיט בָּךְ,
מִסְפֵּד לְמָחוֹל הוֹפֵךְ.

בְּמַסַּע אֶל אֹשֶׁר,
רְמָזִים וּשְׁגִיאוֹת,
עֵצוֹת אֲחִיתֹפֶל מֻגָּשׁוֹת בִּנְדִיבוּת.
יֵאוּשׁ כּוֹבֵשׁ כָּל צֹמֶת,
בּוֹלְעָנִים כּוֹפִים עֲצִירָה.

בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת עָצַמְתִּי כָּל חָזוֹן,
נְשָׁמָה לוֹחֶשֶׁת יָמִינָה פְּנֵה,
אֶת קוֹלָהּ שָׁמַעְתִּי, בְּחִיּוּךְ מְסֻפָּק.

מַלְאָכִים וְשֵׁדִים מְשׁוֹטְטִים בַּלֵּילוֹת,
קָהָל מְחַפְּשִׂים לְמַחֲזוֹת בְּכֹרָה,
מְרִימִים מָסָךְ הַחוֹפֵה עָתִיד עָלוּם,
מְשִׁיבִים עָבָר נִכְסָף.
בְּעַפְעַפַּיִם סְגוּרִים רָאִיתִי כָּל.

לְלֵב הַסְעָרָה נִכְנַסְתִּי,
מְכוֹנִיתִי מְשַׁיֶּטֶת בֵּין אֲגַמִּים, מְרַחֶפֶת עִם הָרוּחוֹת.
אֶל שְׂפַת הַצּוּק קָרַבְתִּי בַּשְּׁלִישִׁית, "הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם",
בְּקִרְבִּי אֱמוּנָה בְּאֹמֶץ נִסְתָּר, שֶׁיִּשָּׂאֵנִי אֶל מְקוֹמִי.
שְׁחוֹר עֵינַיִם טוֹבוֹת, יָדַי הָפְכוּ פְּלָדָה,
דַּרְכִּי מְפֻלֶּסֶת בְּמִמְטָרִים מְסַמְּאֵי עֵינַיִם.
"הַכְנִיסֵנִי לִכְרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם",
תְּפִלָּתִי נַעַנְתָה בְּרָצוֹן.

בַּלַּיְלָה, הֶאֱרַכְנוּ בִּדְבָרִים,
מִלִּים מִלִּים, לְאֵין מִסְפָּר.
אַךְ כָּל אֵלֶּה לֹא יָכְלוּ לְשַׁבֵּר בְּרִיחֵי נִשְׁמָתֵךְ.
עֵת קַרְנַיִם רִאשׁוֹנוֹת נָצְצוּ בְּאוֹר עֵינַיִךְ,
אֵלָי נִגְלְתָה נִשְׁמָתֵךְ כֻּלָּהּ,
בְּחֶלְקִיק אֱלֹהִי.